טמירות אשכים מתארת מצב בו אשך אחד או יותר נעדרים משק האשכים. במאמר הבא נסביר מדוע מצב כזה מסוכן, נבין כיצד מטפלים בו ונציג את הסיבוכים האפשריים
אשך טמיר מוגדר כאשר ישנה היעדרות של אשך אחד או יותר משק האשכים של בני אדם ויונקים אחרים ממין זכר. באופן עקרוני, מיקום האשכים במצב של טמירות עשוי להיות באיזור המפשעה או בחלל הבטן. רופאים יכולים להצביע על הצורך בניתוח לאחר מישוש איזור האשכים.
הסיבה לתופעה קשורה לאופי ההתפתחות של העובר בבטן ובמהלך ההריון. האשכים מתפתחים בבטנו של העובר הזכר מעל הכליות ויורדים מחלל הבטן לשק האשכים רק אחרי השבוע ה-36. ירידתם מכוונת על ידי מיתר שרירי המושך אותם, אולם אצל חלקם התהליך לא מתקדם כהלכה והאשכים לא מתמקמים בעמדה הנכונה.
הסיבות למצב של טמירות אשכים אינן ברורות, אולם הצורך בזיהוי מוקדם ובטיפול ומעקב אינו נתון בספק. אלו הסכנות הנשקפות לילדים ומבוגרים עם אשך טמיר:
א. סרטן אשכים – ישנה עליה של פי 5 בסיכון לחלות בסרטן אשכים בשל טמירות. העליה בסיכון אינה מתבטלת גם במתן הטיפול וקיבוע האשך למקומו, אולם התועלת באה לידי ביטוי בגילוי המוקדם.
ב. בעיות פוריות – טמירות אשכים גורמת למצב של ספירת זרע נמוכה. ניתוח שמבוצע בזמן לא תמיד מבטיח פוריות תקינה, אך הגישה היא לנתח מגיל שנה כדי לשפר את הסיכוי.
ג. תסביב אשך – זו תופעה מסובכת וקשה המלווה בכאב עז. במסגרת התופעה האשך מסתובב סביב עצמו, כלי הדם נחסמים ואף נוצר נמק. הסימנים הם כאבי בטן הנגרמים ללא מקור ברור או אדמומיות יוצאת דופן. בדיקה גופנית מיד עם הלידה מאפשרת אבחון ומעקב עד לפתרון הבעיה.
טיפול, אחוזי הצלחה וסיבוכים אפשרייםשתי האפשרויות העיקריות לטיפול באשך טמיר הן מתן תרופות או ביצוע ניתוח כירורגי. יש גם רופאים הממליצים על הגישה המשולבת, בה מתחילים עם תרופות הורמונאליות שאמורות להזיז את האשך למקום הנכון, אך ממשיכים עם ניתוח מתקן. במהלך הניתוח מורידים את האשך ואת כלי הדם שסביבו למקומם בתוך שק האשכים. לאחר מכן קושרים את האשך למניעת יציאתו חזרה החוצה וכך גם מונעים את הסיכון לתסביב.
אחוזי ההצלחה של ניתוח לטיפול באשך טמיר גבוהים ומדובר על הליך נפוץ יחסית. יחד עם זאת, כדאי להכיר את הסיבוכים הנפוצים:
• זיהום בפצע הניתוחי המתבטא בנפיחות ובאודם באיזור הצלקת
• נפיחות בשק האשכים ובצד המנותח
• אודם והפרשה מוגלתית במקום הניתוח
• חום גבוה
יש לפנות לרופא המנתח וליצור קשר עם הצוות המטפל בכל מקרה של החמרה בתסמינים. אין להקל ראש בסיבוכים רפואיים ולא כדאי להתעלם מהם. בסיום הניתוח מועבר המטופל לחדר התאוששות, בו הוא שוהה זמן קצר ותחת מעקב.
